אנחנו עובדים על שחזור אפליקציית Unionpedia ב-Google Play Store
יוֹצֵאנִכנָס
🌟פישטנו את העיצוב שלנו לניווט טוב יותר!
Instagram Facebook X LinkedIn

ה'תקע"ז

מַדָד ה'תקע"ז

אין תיאור. [1]

תוכן עניינים

  1. 59 יחסים: מקובל, מרא דאתרא, מרקש, מרדכי אלישברג, מרדכי סג"ל, מרוקו, משפחת עבו, מזרח אירופה, מוסא בן דוד וחיון, א' באדר, אשר צבי מאוסטראה, אב בית דין, אב"ד, אוסטראה, נפתלי צבי יהודה ברלין, ספר העיטור, סלא, סוויסלוץ', עלייה לארץ ישראל, פרנקפורט, פוסק, צפת, צבי הירש הורוביץ (פרנקפורט), ציונות דתית, קוריץ, קובנה, ראש ישיבה, שלום רוקח, שד"ר, ט"ז בשבט, טיקטין, חסידות בעלז, חובבי ציון, חכם באשי, באוסקה, בעל ההפלאה, בלז, גליציה, גבעת שאול, דרשן, דיין (הלכה), המגיד ממזריטש, העמק דבר, הראשון לציון, הבורסה לניירות ערך בניו יורק, ועד העדה המערבית בירושלים, ווהלין, כ"ט בחשוון, כ"ד באב, כ"ו בטבת, ... להרחיב מדד (9 יותר) »

מקובל

מקובל הוא יהודי שעיקר עיסוקו הוא לימוד הקבלה – תורת הסוד היהודית, ובכללה חקר האלוהות וסודות התורה.

לִרְאוֹת ה'תקע"ז ומקובל

מרא דאתרא

מָרָא דְאַתְרָא, (מארמית "אדון המקום") הוא כינויו של הרב המקומי.

לִרְאוֹת ה'תקע"ז ומרא דאתרא

מרקש

מרקש (בערבית: مراكش, תעתיק מדויק: מראכּש, נהגה: מוראכּוש; בברברית: ⵎⵕⵕⴰⴽⵛ, מְר'ר'אכְּש; בצרפתית: Marrakech) היא עיר מדברית בדרום־מערב מרוקו למרגלות הרי האטלס.

לִרְאוֹת ה'תקע"ז ומרקש

מרדכי אלישברג

#הפניה מרדכי אליאשברג.

לִרְאוֹת ה'תקע"ז ומרדכי אלישברג

מרדכי סג"ל

רבי מרדכי הלוי סג"ל (לעיתים: רייצס; נפטר ז' באייר ה'תקע"ז, 22 באפריל 1817) היה רב ליטאי, רבה של טיקטין במשך ארבעים שנה.

לִרְאוֹת ה'תקע"ז ומרדכי סג"ל

מרוקו

נווה מדבר על גבול הסהרה איית בן חדו אמן ריקועי מתכת במרוקו ממלכת מרוקו (בערבית מרוקאית: المغرب אל־מַעְ׳רִבּ, או المملكة المغربية אַלְ־מַמְלַכַּה אלְ־מַעְ׳רִבִּיַּה, תרגום מילולי: ממלכת המערב או הממלכה המערבית) היא מונרכיה בקצה הצפון-מערבי של יבשת אפריקה.

לִרְאוֹת ה'תקע"ז ומרוקו

משפחת עבו

הרב הקונסול יעקב חי עבו ורעייתו אסתר מלכה, עם שומר הראש הטורקי, הקאוואס משפחת עבו היא משפחה יהודית שעלתה לארץ ישראל מאלג'יר ב-1817 והשתקעה בצפת - משום היותה מרכז רוחני חשוב לתורת הקבלה ובגלל קרבתה להר מירון, מקום קברו של רבי שמעון בר יוחאי.

לִרְאוֹת ה'תקע"ז ומשפחת עבו

מזרח אירופה

מזרח אירופה הוא אזור גאוגרפי במזרחה של אירופה.

לִרְאוֹת ה'תקע"ז ומזרח אירופה

מוסא בן דוד וחיון

הרב מוסא בן דוד וחיון (אוחיון, בן חיון) (סביב ה'תק"כ, 1760 – כ"ד באב ה'תקע"ז, 6 באוגוסט 1817) היה פוסק הלכה, מקובל, ראש ישיבה ודיין במרקש שבמרוקו בראשית המאה ה-19.

לִרְאוֹת ה'תקע"ז ומוסא בן דוד וחיון

א' באדר

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בא' באדר א' או שבר המצווה בשנה פשוטה, היא ברוב השנים, פרשת תרומה.

לִרְאוֹת ה'תקע"ז וא' באדר

אשר צבי מאוסטראה

רבי אשר צבי מאוסטראה (לפני ת"ק, 1740 - ט"ז בשבט תקע"ז, 1817) היה מצדיקי תנועת החסידות בדורה השלישי, תלמיד המגיד ממזריטש.

לִרְאוֹת ה'תקע"ז ואשר צבי מאוסטראה

אב בית דין

ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. אַב בֵּית דִּין (בראשי תיבות: אב"ד) הוא הדיין או השופט היושב בראש בית הדין.

לִרְאוֹת ה'תקע"ז ואב בית דין

אב"ד

#הפניה אב בית דין.

לִרְאוֹת ה'תקע"ז ואב"ד

אוסטראה

צלחת מלאה צדפות אוסטראה אוֹסְטְרֵאָה הוא סוג של צדפות ימיות המשמשות למאכל.

לִרְאוֹת ה'תקע"ז ואוסטראה

נפתלי צבי יהודה ברלין

הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, הידוע בקיצור הנצי"ב מוולוז'ין (כונה: ר' הירש לייב; כ"ט בחשוון ה'תקע"ז, 20 בנובמבר 1816 – כ"ח באב ה'תרנ"ג, 10 באוגוסט 1893) היה ראש ישיבת וולוז'ין ומגדולי התורה במזרח אירופה במאה ה-19.

לִרְאוֹת ה'תקע"ז ונפתלי צבי יהודה ברלין

ספר העיטור

#הפניה העיטור.

לִרְאוֹת ה'תקע"ז וספר העיטור

סלא

סלא או סאלי (בערבית: سلا; בברברית: ⵙⵍⴰ; בצרפתית: Salé) היא עיר נמל בצפון-מערב מרוקו.

לִרְאוֹת ה'תקע"ז וסלא

סוויסלוץ'

סוויסלוץ' (בבלארוסית:, סוויסלץ'; בפולנית: Świsłocz, שוויסלוץ'; ברוסית: Свислочь; ביידיש: סיסלעוויטש) היא עיירת מחוז במחוז גרודנו שבמערב בלארוס, בסמוך לגבול פולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

לִרְאוֹת ה'תקע"ז וסוויסלוץ'

עלייה לארץ ישראל

עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.

לִרְאוֹת ה'תקע"ז ועלייה לארץ ישראל

פרנקפורט

תחנת הרכבת המרכזית של פרנקפורט גדת המיין בפרנקפורט קתדרלת פרנקפורט פרנקפורט על המיין (בגרמנית: Frankfurt am Main,; בספרות הרבנית: פרַנקפורט דמיין, ובקיצור: פפדַ"ם) היא הגדולה בערי מדינת הסן והעיר החמישית בגודלה בגרמניה.

לִרְאוֹת ה'תקע"ז ופרנקפורט

פוסק

פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.

לִרְאוֹת ה'תקע"ז ופוסק

צפת

כתובת על קיר בעיר צפת, קיץ 2018 מפת העיר העתיקה של צפת סימטה בעיר העתיקה של צפת גשר העיר העתיקה של צפת 250px 250px צְפַת היא עיר במחוז הצפון בישראל, הנחשבת לבירת הגליל העליון, ושוכנת באזור הררי בחלקו המזרחי של הגליל.

לִרְאוֹת ה'תקע"ז וצפת

צבי הירש הורוביץ (פרנקפורט)

רבי צבי הירש הלוי הורוביץ (נפטר בכ"ז באלול ה'תקע"ז, 1817, פרנקפורט), רב העיר פרנקפורט דמיין, ומחבר ספרים.

לִרְאוֹת ה'תקע"ז וצבי הירש הורוביץ (פרנקפורט)

ציונות דתית

דגלי ישראל בירושלים. הציונות הדתית היא זרם אידאולוגי בתנועה הציונית המבסס את התמיכה בלאומיות היהודית ובהקמת מדינה ליהודים כחובה הנובעת מתורת ישראל ושם דגש על הפן היהודי בציונות.

לִרְאוֹת ה'תקע"ז וציונות דתית

קוריץ

#הפניה קורץ.

לִרְאוֹת ה'תקע"ז וקוריץ

קובנה

קוֹבְנָה (ליטאית: Kaunas ומבוטא קאונס) היא העיר השנייה בגודלה בליטא אחרי הבירה וילנה ומרכז כלכלי, תרבותי ואקדמי משמעותי.

לִרְאוֹת ה'תקע"ז וקובנה

ראש ישיבה

ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.

לִרְאוֹת ה'תקע"ז וראש ישיבה

שלום רוקח

בית הכנסת שנבנה על ידי רבי שלום בעיירה בלז רבי שלום רוֹקֵחַ (ה'תקמ"ג – כ"ז באלול ה'תרט"ו, 1783–1855) מכונה "השר שלום", בחסידות בעלז מכונה: "דער ערשטער רב" (האדמו"ר הראשון), רב העיירה בעלזא משנת ה'תקע"ז (1817) עד לפטירתו.

לִרְאוֹת ה'תקע"ז ושלום רוקח

שד"ר

הרב יעקב ספיר יצא בשליחות קהילת "הפרושים" בירושלים אל הודו ואוסטרליה בשנים 1858–1863, בדרכו שהה תקופה במחיצת יהודי תימן ופרסם רבות אודותיהם עיר העתיקה בירושלים בשלהי המאה ה-19 שַׁדָּ"ר (ראשי תיבות של שלוחא דְרַבָּנָן) היה כינויים של יהודים שנשלחו מארץ ישראל לקהילות הגולה כדי לגייס תרומות לקיומו וחיזוקו של היישוב היהודי בארץ ישראל.

לִרְאוֹת ה'תקע"ז ושד"ר

ט"ז בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בט"ז שבט היא, ברוב השנים, פרשת יתרו.

לִרְאוֹת ה'תקע"ז וט"ז בשבט

טיקטין

בית הכנסת בטיקטין האנדרטה למרגלות אחד הבורות ביער לופוחובה טיקטין (בפולנית: Tykocin, מבוטא: "טיקוצ'ין"; ברוסית: Тыкоцин; בגרמנית: Tykotzin) היא עיירה עתיקה וקטנה בצפון-מזרח פולין, היושבת על נהר נַרֶב.

לִרְאוֹת ה'תקע"ז וטיקטין

חסידות בעלז

חסידות בעלז (בכתיב מסורתי, המשמש גם בחסידות: בעלזא; הכתיב העברי התקני: בֶּלז) היא חצר חסידית שנוסדה בתחילת המאה ה-19 בעיירה בֶּלז, ובראשה עומד כיום הרב ישכר דב רוקח (השני).

לִרְאוֹת ה'תקע"ז וחסידות בעלז

חובבי ציון

חובבי ציון או חיבת ציון הוא שם כולל למספר אגודות ציוניות שנוסדו במזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ודגלו בציונות מעשית, למשל: עלייה והתיישבות יהודית בארץ ישראל.

לִרְאוֹת ה'תקע"ז וחובבי ציון

חכם באשי

חלב בסוריה, 1908 החכם באשי (בטורקית עות'מאנית: حاخامباشی; בתרגום מילולי: "ראש החכמים") היה התואר שניתן לרב הראשי של קהילה יהודית ברחבי האימפריה העות'מאנית.

לִרְאוֹת ה'תקע"ז וחכם באשי

באוסקה

באוסקה (לטבית: Bauska, ביידיש: בויסק) היא עיירה בדרום לטביה, השוכנת באזור ההיסטורי זמגלה.

לִרְאוֹת ה'תקע"ז ובאוסקה

בעל ההפלאה

#הפניה פנחס הורוביץ.

לִרְאוֹת ה'תקע"ז ובעל ההפלאה

בלז

בֶּלז (באוקראינית: Белз; ביידיש בעלז או בעלזא ברוסית: Белз) היא עיירה בחבל לבוב, שבאוקראינה, בחבל גליציה ההיסטורי.

לִרְאוֹת ה'תקע"ז ובלז

גליציה

השינויים הטריטוריאליים בגליציה 1772–1918 העיר העתיקה של לבוב, בירת גליציה בתקופה האוסטרית גליציה (באוקראינית ורוסינית: Галичина; בפולנית: Galicja; ביידיש: גאליציע; בגרמנית: Galizien) או גליציה ולודומריה (ישות גאופוליטית אשר הייתה מורכבת מאוקראינים, פולנים ויהודים) היא חבל ארץ במזרח ובמרכז אירופה, הנחלק כיום בין אוקראינה לפולין.

לִרְאוֹת ה'תקע"ז וגליציה

גבעת שאול

מבנה באזור התעשייה בניין חברת מלם תים באזור התעשייה גבעת שאול סוכות בחצר גבעת שאול ירושלים גבעת שאול היא שכונה ואזור תעשייה במערב ירושלים, מדרום לכביש 1.

לִרְאוֹת ה'תקע"ז וגבעת שאול

דרשן

#הפניה דרשנות.

לִרְאוֹת ה'תקע"ז ודרשן

דיין (הלכה)

דיין הוא שופט בבית דין הלכתי.

לִרְאוֹת ה'תקע"ז ודיין (הלכה)

המגיד ממזריטש

רבי דוב בֶּער, המכונה המגיד ממזריטש (בין קודם לשנת ה'ת"נ לה'ת"ע (1690 ל-1710) – י"ט בכסלו תקל"ג, 15 בדצמבר 1772), היה תלמידו של הבעל שם טוב ויורשו בהנהגת תנועת החסידות.

לִרְאוֹת ה'תקע"ז והמגיד ממזריטש

העמק דבר

ספר העמק דבר הוא פירוש על התורה ומגילת שיר השירים בדרך פשוטו של מקרא שחיבר הרב נפתלי צבי יהודה ברלין ("הנצי"ב מוולוז'ין").

לִרְאוֹת ה'תקע"ז והעמק דבר

הראשון לציון

הראשון לציון הוא תואר שהוענק למי שנעשה הרב הבכיר של יהודי האימפריה העות'מאנית.

לִרְאוֹת ה'תקע"ז והראשון לציון

הבורסה לניירות ערך בניו יורק

הבורסה לניירות ערך בניו יורק (באנגלית: New York Stock Exchange; בראשי תיבות: NYSE), היא הבורסה לניירות ערך הגדולה ביותר בארצות הברית ובעולם בשווי החברות הכולל, והשנייה בגודלה במספר החברות הנסחרות בה אחרי בורסת נאסד"ק.

לִרְאוֹת ה'תקע"ז והבורסה לניירות ערך בניו יורק

ועד העדה המערבית בירושלים

רחוב המערבים בירושלים, בסמוך לשכונת מחנה ישראל שהקימו אנשי ועד העדה המערבית אנשי ועד העדה המערבית בטקס הנחת אבן הפינה לבית הכנסת "אור זרוע" של העדה, ירושלים, 1926 ועד העדה המערבית בירושלים הוא גוף שנוסד על ידי הרב דוד בן שמעון בירושלים בשנת 1860, ונועד לארגן את יהודי דרום אגן הים התיכון, בירושלים.

לִרְאוֹת ה'תקע"ז וועד העדה המערבית בירושלים

ווהלין

סמל ווהלין נסיכות ווהלין ווהלין כחלק מפולין ווהלין כחלק מאוקראינה היכל יהדות ווהלין בגבעתיים אנדרטה בגבעתיים לפרטיזנים ממחוז ווהלין ווהלין (באוקראינית: Волинь, בפולנית: Wołyń, ברוסית: Волынь, ביידיש: וואָהלין) הוא חבל היסטורי במערב אוקראינה, בין נהרות הפריפיאט והבוג המערבי מצפון לגליציה ולפודוליה.

לִרְאוֹת ה'תקע"ז וווהלין

כ"ט בחשוון

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ט חשוון היא תמיד פרשת תולדות.

לִרְאוֹת ה'תקע"ז וכ"ט בחשוון

כ"ד באב

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ד אב היא פרשת ראה.

לִרְאוֹת ה'תקע"ז וכ"ד באב

כ"ו בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ו טבת היא, ברוב השנים, פרשת וארא.

לִרְאוֹת ה'תקע"ז וכ"ו בטבת

יעקב משה עייאש

ר' יעקב משה עייאש (1727–1817, כ"ו בטבת ה'תקע"ז) היה הראשון לציון, שד"ר, מנהיג קהילה וראש ישיבה.

לִרְאוֹת ה'תקע"ז ויעקב משה עייאש

יעקב שאול אלישר

הרב יעקב שאול אלישר (כינויו היש"א ברכה; כ"ג בסיוון ה'תקע"ז, 7 ביוני 1817 - כ"ח בתמוז ה'תרס"ו, 21 ביולי 1906) היה הראשון לציון בין השנים 1893–1906, ואב בית הדין בירושלים.

לִרְאוֹת ה'תקע"ז ויעקב שאול אלישר

יצחק אלחנן ספקטור

מילון האנציקלופדי ברוקהאוס ואפרון") הרב יצחק אלחנן ספֶּקטוֹר (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: ספעקטאָר, בניו נקראו בשם רבינוביץ' - ראַבינאָוויץ), (ה'תקע"ז, ראש - כ"א באדר ה'תרנ"ו, קובנה), היה רבה הראשי של קובנה.

לִרְאוֹת ה'תקע"ז ויצחק אלחנן ספקטור

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

לִרְאוֹת ה'תקע"ז וירושלים

יששכר אצראף

הרב יששכר אצראף (1817–1892) היה ראש ישיבה, אב בית דין ורבה של סלא שבמרוקו, ובסוף ימיו מנהיג העדה המערבית בירושלים ואב בית הדין שלה.

לִרְאוֹת ה'תקע"ז ויששכר אצראף

ישיבת וולוז'ין

מבנה הישיבה כיום ישיבת וולוז'ין (בשמה הרשמי ישיבת עץ חיים, וכונתה תדיר בשם אם הישיבות) הייתה ישיבה שפעלה במאה ה-19, והייתה הראשונה שפעלה באופן עצמאי ובלתי־תלוי בקהילה המקומית.

לִרְאוֹת ה'תקע"ז וישיבת וולוז'ין

ישיבת כנסת ישראל (מיסודו של רבי חיים בן עטר)

ישיבת כנסת ישראל (נקראת גם: מדרש כנסת ישראל) (1741 – אמצע המאה ה-19), הייתה ישיבה שנוסדה על ידי רבי חיים בן עטר בירושלים, והתקיימה במאות ה-18 וה-19.

לִרְאוֹת ה'תקע"ז וישיבת כנסת ישראל (מיסודו של רבי חיים בן עטר)

יהדות פרנקפורט

"סמטת היהודים" (Judengasse) בפרנקפורט (סביבות 1868) Jüdischer Friedhof Battonnstraße יהדות פרנקפורט (כונתה "פרנקפורט דמיין", ובקיצור פפד"מ - פרנקפורט על המיין, כדי להבדילה מפרנקפורט על האודר) היא אחת הקהילות היהודיות הוותיקות באירופה, ואחת הבודדות שבהן התקיימה התיישבות יהודית רציפה מימי הביניים ועד ימינו.

לִרְאוֹת ה'תקע"ז ויהדות פרנקפורט

יהדות ליטא

ווילנה יהדות ליטא מנתה את הקהילות היהודיות שהתקיימו בכלל המרחב הליטאי למן ראשיתן במאה ה-12, ומתייחסת במובן הרחב ביותר לכל היהודים שמוצאם מאותן קהילות (לרבות יהדות בלארוס, לטביה וצפון מזרח פולין), ובמובן המצומצם ביותר לאלו המתגוררים במדינת ליטא המודרנית.

לִרְאוֹת ה'תקע"ז ויהדות ליטא

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ה'תקע"ז

, יעקב משה עייאש, יעקב שאול אלישר, יצחק אלחנן ספקטור, ירושלים, יששכר אצראף, ישיבת וולוז'ין, ישיבת כנסת ישראל (מיסודו של רבי חיים בן עטר), יהדות פרנקפורט, יהדות ליטא.